יום שלישי, 21 בפברואר 2012

ואז יום אחד זה קרה לי פתאום


ביום שהחלטתי לצאת לדרך (על גשר תלוי בניו- זילנד)...

החלטתי להפסיק ולחלום ולהתחיל לעשות.
איך מחליטים כזה דבר סתם ביום אחד בהיר ומיוחד?
מחליטים כשנמאס.
כשלא רוצים עוד.
זהו מספיק.
החלטתי ליצור את חיי מחדש.
לאחר שהשתחררתי מכל מעמסה, מגבלה ותירוץ אפשרי
החלטתי לעשות מעשה.

אוקי אז מה עושים מכאן?
פותחים תנועה.
"התנועה להגשמה עצמית" יקראו לה.
למה?
כי לכל אחד יש זכות להגשים את עצמו ואת חלומו ואת ייעודו בעולם הזה עלי אדמות.
" יום אחד זה יקרה.... בלי להרגיש, משהו ישתנה.
משהו ייגע בנו , משהו יירגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש.... "

יש בעולם הזה כל כך הרבה אנשים עם פוטנציאל עצום להגשמה עצמית. אך מה זה עוזר אם אצל כל אחד הפוטנציאל העצום הזה כלוא בתוך עצמו?

אצל כל אחד מאיתנו יש מחסומים המונעים מאיתנו להגשים את מלוא הפוטנציאל שיש בנו. כמו וילון שעומד מעל החלון ומכסה את כל הנוף היפה שבחוץ. ככה בדיוק גלום בנו הפוטנציאל שלנו. ובכדי להסיר את הוילון הזה, שמחשיך לנו את החיים, עלינו לבצע מספר פעולות פשוטות:

להודות.
להיות.
לעשות.
להאמין.

להודות לאלוהים על כל יום ויום שאני נמצא פה ביקום הזה. כל יום ויום שאני קם ניתנת לי הזמנות מחודשת להגשים את מלוא הפוטנציאל שבי. כמה פשוט ונפלא!

בכדי להגשים את הפוטנציאל הגלום בי עלי פשוט להיות " א- נ- י " . "אלוהים- נותן- יוצר"  ברגע שאלמד לתת אוכל ליצור משהו חדש.

כוח העשייה והיצירה הוא כוח הנובע ממעמקי נשמתי. זהו כוח הרצון המתחדש מפעם לפעם. כאשר אני עושה, אני יוצר את שבדמיוני ועלי להביא זאת לידי ביטוי בעולם הגשמי.

אמונה שזהו השלב האמיתי והאחרון של הסוף. שבו אני פשוט מרשה ונותן ליקום לבצע את שעליו לבצע בצורה הכי טובה שהוא מסוגל. אני משחרר את תפילתי וברכתי ליקום, ממשיך לחזות את תוצאות פעולותיי וממתין בשלווה עד שתתגשמנה.

זהו הזמן בו אני יוצא לחופשי. הזמן בו אני זורם עם ההלך הטבעי של החיים. הזמן בו הכל קורה בטבעיות וללא מאמץ כלל וכלל. העת בה יש שמחה ואושר פנימיים. 
העת הממתינה להזדמנות.



יום שבת, 16 באפריל 2011

איך לחיות חיים מתוך בחירה?

זמן קצר לאחר שסיים את הרומן האחרון שלו 'ספרות זולה' בשנת 1994 נפטר צ'רלס בוקובסקי, הסופר והמשורר הנערץ, בגיל 73.
על מצבתו של בוקובסקי נכתב "אל תנסו".


לפי אישתו, לינדה לי בוקובסקי, המשמעות מאחורי הכתובת היא פשוטה :
אם אתם מבזבזים את כל חייכם בלנסות, אז כל מה שאתם עושים זה רק לנסות. אז אל תנסו. פשוט תעשו.


ישבתי וחשבתי לעצמי, כמה זה נכון!


כמה זמן מחיינו אנחנו מבזבזים בלחשוב, ולתכנן, ולשקול האם זהו הצעד הנכון, ולהיות הגיוניים ומחושבים.
וכמה מתוך הזמן הזה אנחנו באמת עושים.
וכשאני אומרת "עושים" הכוונה היא למשהו אחר מהפעולות היומיומיות שאנחנו כבר רגילים לעשותן.
משהו שיסב לנו הנאה.
משהו שרצינו כבר זמן רב לעשותו ואנחנו דוחים אותו בגלל טענה זו או אחרת
משהו שהוא בתכנון שלנו כבר זמן רב, ועדיין לא קורה (להפסיק לעשן, דיאטה, עבודה חדשה, זוגיות חדשה, חופשה וכו'...)


הרבה פעמים אנו תקועים באיזור הנוחות שלנו.
האיזור הזה הוא אכן מאוד נוח, אך הוא גם מאוד מתסכל.
החיים באיזור זה הם חיים מתוך הרגל
ולא חיים מתוך בחירה
כי כשאנחנו עושים פעולה מסוימת שוב ושוב,
למרות שאנו יודעים שהפעולה הזו כבר לא טובה לנו

אך אנו עדיין עושים אותה כי אנחנו רגילים לעשות אותה
אין פה שום בחירה.


אז פה כל אחד יכול לחשוב לעצמו:
איזה דבר אני רוצה כבר זמן רב לעשות?
האם יש משהו שעוצר בעדי לעשות זאת?
למה אני זקוק בכדי להתגבר על הקושי?


ואפשר להתחיל בצעד אחד
לעשות אפילו רק צעד קטן אחד על מנת לזוז קצת מאיזור הנוחות
ועצם העשייה עצמה כבר תגרום לתחושה טובה יותר.


אז זכרו:
רק צעד אחד...


באהבה
קארין

יום שלישי, 12 באפריל 2011

האם אנחנו חופשיים?


הי
ניסיתם פעם לחשוב על המשמעות של חציית ים סוף?
יש האומרים כי בקריעת ים סוף למדו ישראל לדעת שהרוח מנצחת את החומר, שהקודש שולט בחול.
חישבו על בני ישראל במצריים עד כמה הם היו להוטים לברוח מידי המצרים המאיימים, עד כמה ראו בעיני רוחם את חזונם ומטרתם- ארץ ישראל המובטחת.

רצון עז וחזק זה גרם לבלתי יאומן לקרות- כל איתני הטבע התאגדו בכדי לתמוך במטרה חזקה ונלהבת זו של עם ישראל להגיע לארצו.
בכתבה זו  תוכלו לקרוא על עדויות שנמצאו על ידי מדענים באיזור סיני המאמתות נס זה .


בבוא חג הפסח הקרב, עולות בי מחשבות שונות.
האם עם יציאת מצרים באמת יצאנו מעבדות לחירות?
או שמא עדיין מדי פעם אנו מרגישים כבולים על ידי גורמים שונים? (לימודים, עבודה, משפחה, בן זוג, מחויבויות שונות... )
האם אתם חיים את חייכם בדיוק כפי שחלמתם, רציתם ודמיינתם?
עד כמה יש לבחירה החופשית מקום בחייכם?


אז כל פעם שיש לכם משאלת לב חזקה במיוחד- תמיד תיזכרו בחציית ים סוף.
גם כאשר נראה שהדברים אולי בלתי אפשריים
או שניסיתם כבר הכל ונדמה שאין מוצא


כי תמיד יש עוד דרך שעדיין לא הלכתם בה
עוד אפשרות שעוד לא ניסיתם
עוד משהו שעוד לא ראיתם ואפשר ללמוד

כי הרצון והאמונה הפנימית – הם חזקים מאוד.
ויחד עם הפעולות המתאימות- יגיעו גם הניסים.

בברכת אור ואהבה רבה

קארין

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

קטע מלא השראה מתוך "המדריך ללוחם האור" / פאולו קואלו

 לוחם האור מתעורר עכשו מחלומו.

הוא חושב: "איני יודע כיצד להתמודד עם האור הזה שגורם לי לגדול"
האור, בינתיים, אינו מתפוגג.

הלוחם חושב: "יהיה צורך בהרבה שינויים שאין לי הרצון לעשותם".
האור ממשיך לזרוח, משום שהרצון היא מילה מלאה בתחבולות.

אז העיניים והלב של הלוחם מתחילים להתרגל לאור.
האור כבר לא מפחיד את הלוחם,
והוא מתחיל לקבל את ייעודו, גם אם פירוש הדבר להסתכן.

הלוחם ישן זמן רב.
טבעי שיתעורר לאיטו.



פאלו קואלו
"המדריך ללוחם האור"

יום שני, 6 בספטמבר 2010

הדרך הכי טובה להתחיל את השנה החדשה

כמו בכל שנה, ישבתי וחשבתי איזה איחולים אני רוצה לאחל לכם לשנה החדשה.
אז לקחתי דף עט והתחלתי לשרבט כל מיני מילים על הדף, איחולים, ברכות וכו'...
עד שהבנתי שבעצם, כל מה שרשמתי על הדף אילו הם דברים שאני מאחלת לעצמי לשנה הבאה. ומאיפה אני יודעת, מה אתם רוצים לאחל לעצמכם לשנה זו?
הרי כל אחד חי את חייו, ויש לו את מטרותיו וחלומותיו, שיכולים להיום שונים מאוד זה מזה.
אז החלטתי שהשנה אני רוצה לתת לכם במתנה את ההזדמנות לאחל לעצמכם את האיחולים הכי יפים ולבביים שאתם הייתם מאחלים לעצמכם!
ואיך תוכלו לעשות את זה בדרך הכי טובה ועוצמתית?


זה פשוט מאוד:
קחו דף נייר לבן ועט.

• רשמו לפחות 30 דברים שאתם הייתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה.
• עשו את הרשימה באופן הכי אינטואיטיבי שאפשר, כלומר פשוט רשמו את כל מה שעולה על ראשכם שבא לכם עליו בשנה הבאה.

• היו כמה שיותר מופרעים בבקשות, ואל תחששו לרשום דברים, גם אם הם נראים לכם "גדולים" או מוגזמים מדי. הרי מה אכפת לכם בסך הכל לרשום אותם?
• נסחו את האיחולים שלכם בצורה חיובית. לדוגמא:
במקום: "אני רוצה להפסיק להיות עצובה ובודדה"
רשמו: "אני מאחלת לעצמי אושר רב, שמחת חיים, ולהיות מוקפת בחברים"
עוד דוגמאות:
במקום: "להחליף מקום עבודה"
רשמו: "אני רוצה לעבוד בעבודה מתגמלת ומספקת"
במקום: "להפסיק לסבול מ... (מחלה מסוימת)"
רשמו: "להיות מלא בריאות בכל תאי גופי"

• היו כמה שיותר מפורטים באיחולים שלכם. רשמו בדיוק
איך בדיוק אתם רוצים להיות? מה אתם רוצים להרגיש?
אילו דברים שגורמים לכם אושר ושמחה תרצו לעשות השנה?
מה עוד אתם חולמים לעשות ועוד לא עשיתם?

רשימה זו תהיה השלב הראשון במימוש השאיפות והרצונות שלכם.
העלאת החומר על הכתב הינה חזקה ועוצמתית ביותר. תוך כדי הכתיבה דמיינו איך תרגישו כאשר הדברים יבואו לידי מימוש. נסו כמה שיותר להתחבר לתחושות אילו.
ככל שתקיפו את עצמכם כמה שיותר בתחושות האלו, גם אם זה ע"י דמיון בהתחלה, כך הן ימהרו ויגיעו אליכם גם במציאות, וזה לא יהיה מפתיע כלל וכלל, הרי אתם כבר מכירים את התחושה...

ולסיום התרגיל-
רשמו על הדף 10 דברים בחייכם שאתם רוצים לומר עליהם תודה.
אמירת תודה מעלה ומגבירה את תחושת האושר, וגורמת לנו להבין, כי כבר עכשיו אנו יכולים להוקיר את מה שיש לנו, ואת האנשים שסובבים אותנו.
אז על מה תוכלו לומר תודה היום?
ולאיזה אנשים שנמצאים בחיינו אנו יכולים להודות?


שתהיה שנה מבורכת, מקסימה ומלאת אור.
באהבה,
קארין.

** אהבתם את הרשומה?
אנא הביעו זאת בהשארת תגובה :)
תודה!

יום שבת, 21 באוגוסט 2010

אימון אישי בגישה רוחנית- כשהחומר והרוח נפגשים

שלום חברים,
כאן אספר לכם מעט על שיטת האימון האישי בגישה הרוחנית, ולבסוף אתן לכם מספר שאלות מעניינות שיתנו מעט חומר למחשבה.

תחילה כמה מילים על אימון אישי
אימון אישי יוצא מנקודת הנחה שלכל אדם באשר הוא יש את התשובות לשאלות. האדם יודע הכי טוב מה נכון ומתאים לו. האימון נותן לאדם את הכלים למצוא בתוכו את התשובות לשאלות אלו, ולפעול בכדי להגיע לשביעות רצון גבוהה יותר בחייו בתחומים שונים.
באימון המתאמן בוחר תחום שבו הוא מעוניין להתמקד: קריירה, מערכות יחסים, כסף, בריאות, משפחה, זוגיות, צמיחה אישית ועוד...
בתהליך זה המאומן עובר כמין מסע בחייו- מסע מהמצב המצוי אל עבר המצב הרצוי.

ייחודיותו של האימון הרוחני 
(מתוך  "אימון אישי בגישה רוחנית", דר' ירון זפרן)

1. גישתו של האימון הרוחני היא "רכה" יותר מהאימון הקלאסי. למאמן הרוחני חשובה מאוד הדרך שהמאומן עושה, תוך כדי שמירה על גמישות לגבי המטרה עצמה. באימון רוחני מושם דגש על מציאת הדרך הנכונה עבור המאומן, על השיעורים הנלמדים בדרך, ועל ההנאה מהצעידה בה.

2. באימון הרוחני נלמדות טכניקות שונות של מדיטציה ודמיון מודרך, שמטרתן לאפשר תקשורת טובה יותר עם תת המודע. אנו מצויים בחברה רועשת. כאשר אנו רוצים לפתור בעיה מסוימת, אנו מניחים שחשיבה מאומצת היא הכלי היעיל ביותר לעשות זאת. אך לעיתים התשובות העמוקות ביותר מגיעות דווקא ממקום אחר, שקט, רגוע. אנו חושבים 50,000 מחשבות ביום! אך הידע העמוק והאמיתי נמצא דווקא בין המחשבות, ולעיתים באורח פלא, ממקום זה צצות תשובות ותובנות מלמדות במיוחד.

 

3. באימון הרוחני מלמדים שאין להסתפק בבדיקת דפוסי התנהגות מודעים. חשוב יותר להבין את הדפוסים העמוקים יותר, אלו שלא תמיד נראים לעין.
למשל, כל הזמן מלמדים אותנו לחשוב חיובי כדי למשוך לחיינו אירועים חיוביים. אך לפעמים אנו חושבים חיובי ועדיין מושכים לחיינו אירועים שליליים. מדוע זה קורה? התשובה לכך היא שלפעמים מוטמעות בתוכנו אמונות שונות שאיננו מודעים להן, את חלקן אפילו רכשנו משחר ילדותנו. אמונות אלו, יוצרות לעיתים קונפליקט רגשי סמוי בין הרצונות שלנו, לבין מה שמתרחש בפועל.

לדוגמא: אישה מסוימת שמאוד מעוניינת במערכת יחסים זוגית. האישה פעילה מאוד באתרי היכרויות וכל שבוע יוצאת לפחות ל-3 דייטים, אך שום קשר אינו מתהווה במשך תקופה ארוכה. מבירור מעמיק יותר ניתן לגלות שאולי עמוק בפנים היא לא באמת מאמינה שהיא ראויה לאהבה גדולה כזו, או אולי לא מאמינה שקיים גבר מתאים בשבילה.
עבודת מודעות זו היא חשובה מאין כמוה מפני שכמעט לכל אחד מאיתנו יש מערכת שלמה של "אמונות ליבה" שאיננו מודעים אליהן, ושמנהלות את חיינו ביומיום.
ועכשיו, קחו כמה רגעים לעצמכם
ושאלו את עצמכם השאלות הבאות:

* האם יש תחום מסוים בחייכם שאינכם שבעי רצון ממנו במידה מספקת?
* מדוע אתם חשים חוסר שביעות רצון מתחום זה?
*מה צריך לקרות כדי ששביעות הרצון שלכם מתחום זה תעלה?
*מה אתם מוכנים לעשות לשם כך?

בענותכם על השאלות האלו, כבר זינקתם ויצאתם לדרך.
מסע האימון הרוחני, הוא מסע של צמיחה,
שבמהלכו מתפתחת מודעות עמוקה יותר לעצמי, למשאבים ולדרכים המעשיות שיש בידכם להשיג שביעות רצון גבוהה יותר, בחיי היומיום.

מוזמנים לשתף אותי בתגובותיכם  (בלחצן התגובות שמתחת)

יום שבת, 24 ביולי 2010

הפחד מכישלון

אז מהו הפחד מכישלון וכיצד הוא משפיע על חיינו?
פחד זה הוא הפחד המונע מאיתנו לבצע פעולות שונות מהפחד שמה לא יצליחו. " מה אם לא יקראו אותי מספיק אנשים? ומה אם לא יאהבו אותי? ומה יגידו על תפיסותיי? ומה אם יקרה כך וכך.... "

זהו פחד משתק, מעכב, ומונע ממך לבצע פעולות שונות.
פחד זה גרם לי זמן רב למצוא תירוצים ואמתלות שונים לדחות את כתיבת הבלוג, למרות שרעיון זה כבר מתבשל בתוכי מזה זמן רב ונפשי כמהה לבצעו.

דברים נוספים שאפשר ללמוד על פחד זה:

1. הפחד מפני כשלון/ חוסר הצלחה, גורם לנו להישאר ולדרוך במקום, מבלי שאנו נותנים לעצמנו אפילו 50% סיכוי שמא נצליח.
מצב סטטי זה גורם לנו לתסכול רב, שכן אנו לא מביאים לידי ביטוי את כישרונותינו ויכולותינו, ובמקום זאת רק מעסיקים את עצמנו במחשבות של "מה יקרה אם..."

2. הפחד מפני כשלון מביא איתו סבל ותסכול רבים יותר מאשר הסבל הבא בעקבות כשלון ממשי. כך מספרת ג'יי קיי רולינג, מחברת ספרי הארי פוטר:


"הכישלון פירושו היה התפשטות מן הטפל... יצאתי לחופשי, כי הפחד הגדול שלי התממש, ובכל זאת נשארתי בחיים... וכך נעשה שפל המדרגה ליסוד מוצק שעליו בניתי את חיי.. הכישלון נתן לי בטחון פנימי שמעולם לא הצלחתי להשיג כמוהו. הכישלון לימד אותי על עצמי דברים שלא יכולתי ללמוד בשום דרך אחרת. גיליתי שיש לי כוח רצון חזק ומשמעת עצמית רבה מכפי ששיערתי. גילתי גם שיש לי ידידים שערכם באמת לא יסולא בפז... בעצם איננו מכירים היטב את עצמו ואת חוזק יחסינו עם הזולת עד ששני אלו עומדים במבחן הקושי"


3. טעויות וכשלונות הם בלתי נמנעים בחיינו, ולכן יש לקבלם ולנקוט בגישה סלחנית יותר כלפי עצמנו.


4. ודאי שיש מחיר לכישלון, אך המחיר של חוסר העזה גבוה פי כמה.


5. כדי ללמוד ולהתפתח אנו מוכרחים להיכשל. לא במקרה רוב האנשים המצליחים ביותר בהיסטוריה היו גם אלו שנכשלו יותר מכולם:
  • תומס אדיסון רשם 1,093 פטנטים – בהם הנורה החשמלית והפונוגרף, הצהיר בגאווה שהוא הגיע להצלחה בדרך רצופת כשלונות.

  • מייקל ג'ורדן, שנחשב לגדול הספורטאים בכל הזמנים, מזכיר למעריציו שאפילו הוא רק בן אדם: "החטאתי יותר מתשעת אלפים סלים בהיסטוריה שלי. הפסדתי בשלוש מאות משחקים כמעט. עשרים ושש פעמים נתנו לי לקלוע את סל הניצחון של המשחק והחטאתי. נכשלתי בחיים שלי שוב ושוב, ולכן אני מצליח".

6. הכשלון הוא הזמנות לקבל משוב, לכן יש להשלים עימו וללמוד ממנו.

7. ההימנעות מעשייה מטרתה למנוע מאיתנו כשלון, אך הימנעות זאת גם מבטלת את אפשרות ההצלחה.

מסקנות:

1. הטעות הגדולה ביותר היא לפחד מפני טעות
2. עלינו ללמוד להיכשל או שניכשל בלימוד

אז אני כבר החלטתי להשאיר את החששות, הפחדים והמחשבות הרחק מאחור ופשוט להתחיל לעשות.
ומה איתכם?
מתי בפעם האחרונה נתקלתם בפחד זה?
אשמח לתגובות ולשיתוף בדעתכם